ירח דבש בטנזניה

טנזניה שוכנת במרכז החוף המזרחי של אפריקה הנושק לאוקיאנוס ההודי. מלבד שטחה ביבשת עצמה לטנזניה מספר איים שהידוע מביניהם הוא זנזיבר.

טנזניה היא מדינה גדולה למדי (בדירוג לפי גודל היא במקום ה 31 בעולם) ושטחה הוא כ1000000 קילומטרים רבועים. לשם השוואה, שטחה של ישראל בתוך גבולות הקו הירוק הוא כ 21000 קילומטרים רבועים. אוכלוסייתה מונה כ43 מיליוני בני אדם.

טנזניה נחשבת לאחת המדינות העניות בעולם ומחירי החופשות בה נמוכים בהתאם. עיקר הכלכלה מבוססת על חקלאות למרות שרק 4% משטח המדינה מתאים לעיבוד.

המטבע המקומי הוא השילינג הטנזני (TZS) וערכו נע סביב 1200 שילינג לדולר אמריקאי אחד.

באזור החוף שורר אקלים טרופי. בתוך המדינה, במיוחד בעת שמטפסים יותר ויותר מעל לפני הים, ישנם אזורים עם מזג אוויר קריר ומגוון יותר.

השפה הרשמית בטנזניה היא סווהילית אך בערים דוברים רוב התושבים אנגלית לפחות ברמה בסיסית. בפיהם של טנזנים העובדים ביעדים התיירותיים (מלונות, שמורת הטבע, כפרי הנופש לאורך החופים, מסעדות וכו') שגורה אנגלית ברמה גבוה הרבה יותר.

אזור הזמן בטנזניה הוא UTC +3 (מקדים את ישראל בשעתיים).

קידומת החיוג הבינלאומית לטנזניה היא 255.

כמעט כל תושבי טנזניה הם אפריקאים המשתייכים לאחד מכ130 שבטים המרכיבים קבוצה המכונה בנוטו. חובבי אנתרופולוגיה ימצאו עניין רב במפגשים עם מנהגים שבטיים המקוימים באופן אותנטי מזה מאות, אפילו אלפי, שנים ועד לימינו אנו.

למרות העוני במדינה טנזניה ידועה בשמירה על ערכי כיבוד החיות המאכלסות את שמורות הטבע ומהווה מקלט ועתודה ביולוגית למינים רבים של בעלי חיים אפריקניים. בטנזניה נערכים גם מחקרים ונאסף ידע רב המסייע בשימור הסביבה הטבעית של בעלי החיים והאיזון האקולוגי.

באזורי החוף תרבות אירוח מפותחת ההופכת כל חופשה שם לפינוק אמיתי.

כבר לפני 2000 שנים קיימו סוחרים מן המזרח הקרוב (פרס, מערב הודו ובהמשך גם מדינות מוסלמיות שונות) קשרים עם השבטים תושבי אזור החוף המזרחי של אפריקה. לאי זנזיבר נודעה חשיבות כתחנה לאוניות ומרכז סחר בסחורות שונות ובעיקר בתבלינים.

משנת 1880 הייתה תחת שלטון גרמני, בשנים 1907-1905 דוכא באכזריות מרד של התושבים המקומיים שביקשו לסלק את הגרמנים מארצם. בשנת 1919, לאחר מלחמת העולם הראשונה, הפכה טנזניה למושבה בריטית. בשנת 1961 זכתה המדינה לעצמאות אך נקראה אז בשם טנגניקה. בשנת 1964 סופח האי זנזיבר לטנגניקה ושמה שונה לטנזניה.

בשנת 1974 פלשה טנזניה לאוגנדה בעקבות פעולות איבה וסיפוח שטחים שיזם הרודן האוגנדי אידי אמין. טנזניה הייתה זו שהביאה אז לסילוקו של אידי אמין מן השלטון וגירושו מאוגנדה.

כיום מתנהלת טנזניה כרפובליקה דמוקרטית.

טנזניה מהווה יעד תיירותי אטרקטיבי לא רק בזכות האפשרות לצאת למסעות ספארי מן המרהיבים בעולם בשמורות טבע ענקיות (אולי המפורסמת שבהן היא שמורת סרנגטי) בהן ניתן לפגוש שלל בעלי חיים אפריקאים מרשימים. טנזניה מציעה גם מסלולי טרקים נהדרים (הר הקילימנג'ארו, הגבוה בהרי אפריקה, נמצא בטנזניה), מגוון תרבויות שבטיות מעניינות וגם חופים מדהימים.

האי זנזיבר שייך לטנזניה אך הוא אוטונומי למדי ומהווה יעד בפני עצמו בו ניתן לבלות חופשות טרופיות חלומיות.

כניסה לטנזניה מצריכה אשרת כניסה. ניתן לדאוג לה מראש דרך משרדי נסיעות ישראלים המארגנים טיולים לטנזניה אך אין הכרח בכך משום שניתן לקבל אשרה כזו במעברי הגבול עצמם. הנפקת אשרת כניסה כרוכה בתשלום בגובה 50$.

באזורים המאופיינים במזג אוויר טרופי מומלץ לבקר בין יולי – נובמבר היות ובדצמבר בדרך כלל גשום וחם, מינואר ועד מרץ חם ולבסוף מאפריל – יוני גשום מאוד.

בצפון המדינה גשום בדצמבר – ינואר ואח"כ באפריל – מאי. מיולי ועד נובמבר מזג האוויר נוח, חמים ויבש.